מראה שחורה, עונה חמישית, ביקורת

צפיתי בעונה החמישית של מראה שחורה שיצאה היום בנטפליקס ונהנתי. כן, יש חזרתיות מסוימת (לא דבר רע בהכרח). כן, האיכות של הסיפורים מערובת כמו גם השימוש הלא משביע רצון (על פניו) של ההפחדה הטכנולוגית המוכרת מהעונות הקודמות.

אבל מה שמבחינתי עושה את מראה שחורה ליצירה כה מוצלחת הוא העוצמה, הזעזוע, הגרפיות המנטלית (הרבה יותר מהויזאולית, טקסטואלית או אודיו) והמסר (גם אם פעמים מסוימות הוא נדוש ופשטני, הוא מועבר טוב). כל הפרקים הצליחו לשעשע ולהצחיק בתוך הזעזוע, הכאב או הסבל שהיה לב העניין וזו נקודה חשובה מבחינתי.

עכשיו לפרקים (ספויילרים מפה והלאה, במיוחד על פרקים הכוללים סינופסיס חלקי אך רחב 2-3):

סטרייקינג וייפרס - לא סתם הסדרה יצאה דווקא עכשיו בתחילת יוני, חודש הגאווה הבינלאומי (להשערתי). הפרק הראשון סובב סביר סיפור הומוסקסואלי וירטואלי שמערער את חייהם של שני הגיבורים דני וקארל. זה כנראה הסיפור הכי מוזר מבחינת כמה שהוא הזוי. הוא כל כך ביזארי שהוא אפילו לא נתפס כמו משהו של "מדע בדיוני-יצורי (כלבים רובוטיים, דבורים רובוטיות וכו' דברים שהיו בפרקים קודמים ואחרים מצד אחד ואפילו לא (למרות שעל פניו זה "הכי כן") מציאות אלטרנטיבית (דב לבן, סאן ג'וניפרו, משחקים באש) אולי כי אנחנו לא רחוקים מכך במציאות שלנו, בעיקר מבחינה רעיונית אך אני לא רואה שום סיבה שדבר כזה יתקיים בצורה שכזו.

כן זה קצת ביזארי הרעיון של סקס ב-VR שבו מרגישים את כל ה"סנסציות הפיזיות" (כפי שתואר בפרק). אך זה לא שונה מפנטזיות ופטישים שקיימות במציאות שלנו בן אם הן נתפשות כנורמליות או כחריגות. בכללי הפרק הזה מאופיין ברעיון שפני עצמו הוא מוזר אבל לא גרוטסקי-ביזארי. כן מדובר על תופעת שוליים אך אין פה איזו המצאה שלא נראתה כמותה. אך למה בכל זאת השתמשתי במילה ביזארי? כי ה-Setting, של הפרק הוא שלוקח את התופעה השולית והופך אותה לביזארית ולא המעשים, או יותר נכון הרעיונות והסיבות שעומדים מאחורי המעשים.

Virtual too fucking real Reality

בשונה משני הפרקים הבאים ובניגוד מסוים למה שנכתב על הפרק הזה עד כה אני רואה בפרק הזה מסר (מסרים) שאינו פשטני. משום שהמסר הוא לא: "זה בסדר להיות הומו" וגם לא "זה בסדר לתהות תהיות ולפנטז פנטזיות". המסר הוא יותר פתוח וליברלי ואני מאמין שרבים לא יאהבו אותו אך הוא מסתדר עם ראיית העולם האידאית שלי. הביטוי הטוב ביותר הוא הסיום שכולל מערכת יחסים פתוחה דבר שמתקבל בד"כ בבוז ונחשב כבוגדני אך אני מאמין שזה פתרון לסיטואציות מסוימות שעדיף על פתרונות אחרים שמגיעים אליהם מחוסר יכולת להסתדר עם הדילמות שצצות במערכות יחסים. אבל גם כן אסייג, למרות שבאידאל מה שכתבתי לעיל הוא מה שאני חושב, ברגעי הצפייה עצמה הסוף גרם לי לחמיצות, כמה שזה נהדר כשהדיסוננס הזה קורה.

צעירים ויפים כמו זוג יונים

רסיסים – הוא הפרק השני בעל התרגום הלא מדויק לעברית (רסיסים חודרים/מפוצצים יותר מדויק אבל גם לא משהו) והוא כולל את אנדרו סקוט בתפקיד הראשי – מוריארטי משרלוק. I did miss him indeed. ולא לחינם. אחרי הטיזר הקטן הזה נעבור לפרק עצמו ולסקוט ניגע במהלך ונחזור בהמשך. כריס הוא נהג מונית שאוסף אנשים מדי יום מחוץ למשרדים של "סמית'רין" בלונדון, הפייסבוק של העולם המקביל הזה (שד"א מתרחש בהווה ולא בעתיד). הוא שואל אותם אם הם עובדים במקום ובכל פעם מתאכזב מחדש. עד לפעם שעולה מתלמד/סטאז'ר צעיר בשבוע הראשון לרכבו, וכריס חוטף אותו.

הוא מאיים עליו באקדח ובלה בלה בלה אה והוא שונא את זה שכולם תקועים כיום ברשתות החברתיות ובטלפונים שלהם ולא מדובר בזקן טרחן או טכנופוב (על כך בהמשך) ובקטע הזה מתחת לגשר בו הם עוברים מרכב אחד לאחר מוריארטי מזכיר לנו את סקוט, אוי הפוך. השיגעון שיוצא ממנו בזמן ה-Rant על כל הרע בתרבות הצריכה הזו ועל כך שלא רצה שדברים יקרו כך וכמובן על איך שהוא לבוש (ומשם המשיך להעברת הקורבן לתא הבגאז' עם שק לראשו אך לשניות ספורות משום שהאחרון מתחנן לא להיות מוחזק בתא מטען משום שהוא סובל מקלסטרופוביה וכריס מסכים שישב במושב האחורי במידה ולא יעשה שום דבר).

Hands up Sherlock! Or I'll put a bullet in John

בנסיעה ברכב החדש כריס עובר ליד תחנת דלק בה בדיוק מתדלקים שוטרים. שוטרת מבחינה במראה חשוד ברכב העובר של כריס ומתחיל מעקב מוזר במיוחד שבו ברור גם לעוקבים וגם לנעקב ששני הצדדים יודעים על קיום הצד השני. באותה המוזרות שני הרכבים עוצרים וברגע שהשוטרים יוצאים מהרכב כריס מזנק ומתחיל מרדף שמסתיים בסוג של שדה ממנו הפרק ימשיך את התרחשותיו המרכזיות עד סופו. השוטרים מבינים במה מדובר אך גם מבינים שלכריס יש אקדח ונסוגים לאחור תוך קריאה לתגבורת. שכוללת שוטרת בכירה, מערך צלפים ומנהל משא ומתן.

בחזרה לכריס שכבר הבנו שהוא לא באמת רוצה לירות בבחור הצעיר אלא הוא צריך אותו למשהו (לא סתם חיפש אדם שעובד בחברה). הוא רצה לדבר עם בילי באוור, מייסד סמית'רין – המארק צוקרברג של העולם הזה (אבל יותר סקסי, פילוסופי וסאחי). כריס מבקש מבן הערובה שלו שישתמש בקשריו הענפים (מתלמד, שבוע בחברה) על מנת ליצור קשר עם באוור. למרות הכוח המשמעותי שיש לקורבן בחברה יש לו אנשי קשר, אך הם בטלפון שנשאר ברכב הקודם. בעזרת שם של מנהלת (מנהלת גיוס?) וגוגל כריס מוצא טלפון ומתקשר אליה וכאשר היא מבינה שלא מדובר במתיחה (כריס שולח לה תמונה) היא נאלצת לערב את קברניטי הרשת החברתית בארה"ב.

שם יד ימינו של באוור, יועץ הכספים והאסטרטגיה והאנליסטית מנסים לקנות זמן ולהבין את הסיטואציה תוך כדי שיחה עם כריס. הם מצליחים לעלות על הקו שלו ולשמוע כל מה שהוא אומר (שלא בזמן שיחת טלפון) מבלי שהוא ידע. בין לבין נוצר קשר בין הקברניטים האמריקאים, נציג היספני (איך לא ( של ה-FBI והצוות המשטרתי שנמצא בזירת האירוע. הם ביחד לומדים אחד מהשני על כריס, על העבר שלו. על כך שהיה מורה ואין לו עבר קרימינלי, ההיפך הוא היה בצד הנפגע כאשר נפגע על ידי רכב אחר של נהג שיכור בתאונת דרכים. בהמשך גם מתברר שאשתו העתידית נספתה בתאונה. וכאן כבר אין ספק גם לספקנים הגדולים ביותר שמשהו מריח מסריח מבחינת הנסיבות שהביאו את כריס למצב הזה.

בהמשך מנהל המו"מ דיוויד בטוח שהוא יודע איך לדבר עם כריס, אך האחרון כפי שכבר הבין דיוויד עצמו ואנחנו הצופים אינטליגנט והוא מספר לדיוויד בדיוק את שיטות הפעולה של אדם המנהל משא ומתן עם אדם שמחזיק בני ערובה מה שגורם לו להודיע לאחרון על כך שהוא סופר עד 50 ושאם הוא לא יתרחק הוא ירה בקורבן. המאמצים ליצירת הקשר בין כריס לבאוור ממשיכים להיות למוטיב המרכזי בפן האקטיבי של הפרק באותם רגעים. בין לבין כריס מספר לבן הערובה שהנשק אינו אמיתי אך משום שכל הצדדים שמולו שומעים אותו הם מדברים על כך ומוכנים לפעול, כך גם הילדים שהיו באזור עוד כשהתנהל המרדף. אז הם המשיכו לצלם כי זה מגניב (והמשטרה לא פעלה מספיק כדי לסלק אותם) ופרסמו ברשת החברתית שהאקדח של סטיב מזויף. השוטרים החליטו לקחת את השאר על עצמם ולהתקדם לאט לעבר כריס שנראה כבר פחות מאיים עד שהאחרון הוציא את היד שהחזיקה באקדח "המזויף" מהחלון וירתה ירייה, זאת לאחר שכריס נכנס לרשת החברתית וקרא את מאות הפוסטים שטענו (כפי שבילף) שהנשק לא אמיתי.

לא מעניין אותי שאתם עסוקים יותר מהרגיל, אני רוצה לדבר עם נציג שירות של הוט

מיד לאחר שירה הוא נפגע בכתף מצלף והרים את הטלפון לדבר עם כל הצדדים שמאזינים לו (כולל בילי בוואר בשלב הזה) והוא נותן אולטימטום של חמש דק' לדבר עם האחרון. בשלב הזה רואים שיחה משולשת בין באוור שנמצא  באזור מבודד ביוטה, הפמליה שלו והסוכן של ה-FBI כאשר הוא מתעקש שיתנו לו לדבר עם כריס. שני הצדדים האחרים בשיח מתעקשים שזה מסוכן ושהוא יכול לסחוט את באוור ואת החברה שלו אך באוור לא מאמין למשמע אוזניו ולדברים הציניים משהו שנאמרים. הוא מוצא את הטלפון של כריס בעצמו בעזרת חיפוש המשתמש שלו במערכת של סמית'רין ושם נמצא גם מספר הטלפון שלו.

באוור מתקשר וכריס דורש ממנו שיקשיב לו. הוא שופך את ליבו ומספר על אותו ערב שבו ארוסתו נהרגה בתאונת דרכים. על כך שהוא הוריד את הראש לטלפון לשנייה כדי לראות מי הביא לו לייק לתמונה של כלב. וכל הזמן הזעום הזה הספיק על מנת שתקרה התאונה הנוראית שהרסה לו את החיים. למרות שבאופן רשמי מי שאשם הוא הנהג הפוגע השיכור שנהרג בעצמו בתאונה, כריס מאמין שהוא האשם הבלעדי והוא החזיק זאת בליבו ורצה לשתף זאת עם הבעלים של הרשת החברתית אשר "בגללה" הוא איבד את הריכוז. ממכרת הוא קרא לרשת תוך שהוא אומר לבאוור – "bit of user feedback. Maybe a factor in your next update".

באוור מספר לכריס על כך שהוא בכלל לא רצה להגיע למצב כזה ושהרשת יצאה משליטתו אך לכריס לא אכפת והוא אומר לבאוור שהוא רק רצה שיקשיב ושעכשיו הוא יכול להיפרד מהעולם ושהוא מראש לא תכנן לפגוע במתלמד. לאחר שהוא חותך את האזיקון שבו אזוק ג'יידן ומפציר בו לצאת מהרכב האחרון לא יכול לעשות זאת בעקבות נעילת ילדים שהפעיל כריס. תוך כדי שהוא מנסה לבטל אותה הוא מניח את האקדח וג'יידן מנסה להשתלט על האקדח על מנת למנוע מכריס להתאבד. לאחר ירייה שפספסה של הצלפים, יש פגיעה ממיתה בכריס.

בסוף הפרק רואים אנשים בחיי היום-יום מקבלים התראה על החדשות שהן עלילת הפרק וממשיכים את חייהם כרגיל. גם בילי באוור מוריד שוב את החלוק ומתיישב להמשיך את המדיטציה/ויפסאנה שבה היה לפני שהטרידו את מנוחתו. יש כאן מסר מעורב. מצד אחד המסר הפשטני והמוכר של השפעת הרשתות החברתיות ומחיר ההתמכרות שלנו אליהן. אך אני רואה כאן עוד מסרים ואמירות, לא בהכרח עמוקות או חדשניות אך לא ראיתי התייחסות רבה אליהן בביקורות וטורים. ישנה ביקורת על המציאות שלנו שהרשתות החברתיות הן כל-יכולות ומחזיקות במידע עלינו שאין אפילו לרשויות. זאת הקונטרה לכל הסיפורים של מכירות המידע של פייסבוק והציטוטים שלה ושל גוגל לכל דבר שאנו אומרים בעזרת הטלפון.

יש אמירה ברורה של האופן בו אנו מקבלים בשורות איוב מסוימות שלא קשורות אלינו ואנו פשוט ממשיכים הלאה ומתעלמים (הקצנה מסוימת, החברה שלנו עדיין יותר אמפתית, אך דברים כאלה אכן נשכחים) במיוחד אך הדבר נתפש אצל באוור מהל הרשת החברתית (כנ"ל, רשתות חברתיות מנסות לפעול למען ביטחון הגולשים בעיקר לאחר טראומות אי אלו ואחרות שקרו לאורך השנים). אך אמירה פחות ברורה ולא פחות חשובה שאני תוהה אם באמת קיימת היא סביב עניין ההאשמה העצמית והצורך לקריאה לעזרה , הימנעות משמירה בפנים ופיתוח אובססיה. הרי בקלות היה ניתן לתת לכריס להתאבד ללא המאבק של ג'יידן ולרוץ ישר לסוף שבו כולם מתעלמים מהידיעה וממשיכים את חייהם כרגיל, אך העובדה שהקטע הנ"ל נכלל גורמת לי לתהות בכל הקשור למסר הנוסף הזה.

אנדרו סקוט עושה חסד עם כריס ועם הפרק. כבר מתחילת הפרק כאשר הוא נראה כמו פסיכופת בלבד הצופה רואה נורות אזהרה בקשר לקביעה הזו בעזרת האופן שבו סקוט הוא כריס. אפשר לנתח רבות את כל הסיטואציה של חוטף-קורבן-ניהול מו"מ-איומים כמה הם תיאטרליים, ריאליים או לא מקוריים אך אני לא רואה בזה צורך. סקוט גרם לי להרגיש את הכאב האמיתי והנואש של כריס שעשה מעשה גרוטסקי על מנת שיקשיבו לו (מסר נוסף (נדוש) אך חשוב בכל השיח של רשתות חברתיות וחברה מודרנית, חוסר הקשבה). לסיכום דבריי – הפרק הזה הוא האהוב עלי מבין השלושה הרבה בזכות אנדרו סקוט והכאב האמיתי של כריס בניגוד לסיפור ולהתרחשויות שפוגעות בסימפטיה והאמפתיה, הכאב שמעביר סקוט הוא אמיתי.

באוור

רייצ'ל, ג'אק ואשלי טו – הפרק האחרון שכולל בקאסט את מיילי סיירוס שמזכירה מעט את החיים הכפולים של הדמות "האנה מונטנה" רק פחות Family friendly. הפרק סוגר מעגל רעיוני של העונה – טשטוש הקשרים החברתיים דרך/בעזרת/בגלל הטכנולוגיה או תפיסת החברה את הטכנולוגיה. הפרק הזה דומה יותר לפרק הראשון של העונה כי הטשטוש בא בעקבות AI. רייצ'ל מבקשת ליום הולדתה ה-15 את הרובוט החדש "אשלי טו" שהינו גרסת AI של זמרת הפופ האהוב עליה אשלי או. רייצ'ל יחד עם אביה ואחותה הבכורה עברו דירה ואין לה חברים בבית הספר החדש אז היא מוצאת נחמה ומפלט ברובוט שמעודד אותה כמו הדמות של אשלי או עצמה.

אשלי טו משכנעת את רייצ'ל להשתתף בתחרות כשרונות של בית הספר בו היא תבצע ריקוד לאחד מלהיטיה של אשלי או. לקראת סוף הריקוד היא מועדת ובדרך הביתה בהרכב עם אביה ואחותה בוכה. היה ניתן לשער שהפרק הזה ילך לכיוון של התאקלמות, יחס חברתי (אולי בריונות), הסכסוכים בין האחיות בגלל ההשפעה של הרובוט וכו'. אך כל זה לא יקרה בפרק שבו יש את מיילי סיירוס. לאשלי או נמאס מחיי הכוכבות המרירים והרובוטיים מהתרופות שגורמים לה לקחת על מנת להחזיק אותה "קצר" ומהעובדה שהיא כבולה בחוזה לדודתה שגידלה אותה ומשמשת כסוכנת המפלצתית שלה.

כאשר האחרונה לומדת על מחשבותיה של אשלי דרך יומנה, הלפטופ שלה ועל ההתנהלות שלה עם התרופות. בפיצוץ בין השתיים בארוחה משותפת הדודה מספרת על כך שכללה את כל הכדורים באוכל של אשלי מה שמביא אותה לקומה.  רייצ'ל ואחותה רואות זאת בחדשות והמצפון של ג'אק היכה בה והיא החזירה את הרובוט לרייצ'ל (שהייתה בטוחה שאחותה זרקה אותו כפי שסיפרה לה בעקבות האופן שהוא השפיעה עליה, אך היא החביאו בעליית הגג). בינתיים עוברת כחצי שנה, אשלי עדיין בקומה אך ממשיכה ליצור. בעזרת עזרים טכנולוגיים (מראה שחורה, היי) הדודה מצליחה לפענח את ההלחנות של אשלי בחלומות שלה גם ללא תקשורת של האחרונה עם העולם החיצוני. היא צריכה עשרה שירים לאלבום החדש. הצעד הבא הוא להשתמש באלפי ההקלטות של אשלי או לרובוט אשלי טו ולהשתמש בהם על מנת לשיר את השירים שהיא כתבה והלחינה תוך כדי שהיא בקומה.

האנה מונטנ... אשלי או

בין השלב האחרון ליצירת הולוגרמה של אשלי שתופיע במקום הגרסה האימתית. האשלי טו של רייצ'ל שנמצאת בחדר של האחיות בו הטלוויזיה דלוקה ומסופר הסיפור על נפלאות הטכנולוגיה בסיוע להמשך היצירה של אשלי המשותקת נאמר המשפט שמדליק את הרובוט: Ashley, wake up. הרובוט החכם ששומע ורואה את מה שקורה מתחיל "להשתגע" על המדף ותופס את תשומת הלב של רייצ'ל שישבה עם אוזניות ליד וקראה ספר. הרובוט נופל ומתקלקל והאחיות אצות למרתף של אביהן שהזכיר לי משום מה את ריק מ"ריק ומורטי" ומצליחות לתקן את הרובוט.

אך הרובוט לא חוזר לפעול באותה צורה, הוא הופך לאשלי או האמתית, למוח והבינה שלה תוך שגופה משותק. לאחר שהאחיות משתכנעות שהן מדברות עם אשלי האמיתית ושללכת למשטרה עם רובוט זה לא רעיון טוב. הן עוזרות לרובוט לפרוץ לביתה שלי אשלי המקורית על מנת שתוכל להוריד הוכחות המפלילות את הדודה. מה שקורה בפועל זה שאשלי טו עם הבינה של אשלי או, מנתקת את האחרונה ממכשיר ההנשמה והורגת אותה. אך לא לזמן רב.

המאבטח של הכוכבת מקבל שיחה מהרופא שלה על כך שיש פעילות מוזרה במכשיר המשאיר אותה בחיים ולפני שהאחרון עולה ומגלה לאן נעלמה אחותה של "המדבירה" ג'אק, היא זורקת עליו רימון טייזר בהכנה ביתית של אביה ומקווה שהוא הוריד את המתח. בינתיים אשלי האמיתית מתעוררת (כן, היא לא מתה בסוף) והבנות מסתתרות מאחורי מיטתה. הרופא מעדכן את הדודה שאומרת שהיא צריכה את אשלי בחיים עד שייחתם החוזה החדש. ג'אק מכה את הרופא עם צלחת מתכת (כזאת שרופאים שמים עליה את כלים שלהם) לפני שהוא מחזיר את אשלי לקומה ותוך כדי שהוא דוחק את ג'אק לקיר רייצ'ל לוקחת את המזרק והרופא חולם חלומות פז.

כן, הרובוטים האלה קיימים במציאות, לא הם לא עד כדי כך חכמים או מתקדמים

השלישייה (האחיות ואשלי או) יחד עם אשלי טו בעלת התודעה בורחים להופעה החדשה של ההולוגרמה. סוף טוב הכל טוב, אשלי מפסיקה לשיר שירים חיוביים נדושים ויחד עם ג'אק מבצעת שיר רוק על כמה היא שונאת את דודה שלה החמדנית. אז במקום ללכת עד הסוף עם הטשטוש שנוצר בעקבות AI בקשרים חברתיים (דברים שמראה שחורה כבר נגעה בהם בעבר) המוטיב המרכזי היה חייה "הזוהרים" של כוכבת (גם דבר שנעשה בעבר בסדרות רבות). השילוב של שני המוטיבים חינני ומעניין גם אם הפרק לא רק נדוש אלא גם מעט שטחי והדודה קיבלה את שלה ואשלי או המשיכה בדרכה שלה.

 כאמור הסדרה זמינה בנטפליקס מאתמול (ה-5/5).