טור שונה, טור שהתחיל בתור פוסט בפייסבוק שהיה אמור
להיות סעיף אחד או גג שניים, החלטתי לאמץ את הפורמט של דסקל ולהכניס את הסגנון שלי.
ממליץ למי שקורא שיקרא הכל, דברים מוסברים תוך כדי בצורה מאוד ספונטנית – רחבה או
נקודתית, באופן ישיר או עקיף, ללא מחשבה רבה מראש או תחקיר מעמיק.
1) בלגיה במשחק סביר, עם פתיחה גרועה במיוחד מנצחת את
ברזיל ה"גדולה" (הסבר למרכאות בהמשך). זו כמה בלגיה גדולה. כבר פעמיים
מוכיחה שהיא יודעת לנצח גם בלי להיות במיטבה, הברקות, משמעת, שיטתיות, ניצול
חוזקות וחולשות של היריבות - זאת בלגיה.
 |
| בלגיה בעוד משחק סביר |
2) זה לא סוד שאני לא מאוהבי נבחרת ברזיל הנוכחית, זה
לא סוד שרציתי שהיא תעוף עוד נגד מקסיקו, אני לא שונא את נבחרת ברזיל (לעומת נגיד
ארגנטינה או אנגליה) אבל הנבחרת הזו לא מרגשת למרות שהיא צריכה להיות כזו. זו
נבחרת מלאה באגו ומאוד מנופחת.
3) אם במנופחת עסקינן, אז באמת שניסיתי להבין את הניפוח
סביב נבחרת ברזיל לפני הטורניר, כן הם נבחרת טובה מאוד עד מצוינת, כן יש להם
שחקנים מהטופ העולמי, הם מאומנים, הם מוכשרים אבל לא הצלחתי להבין למה אנשים
ופרשנים רבים אמרו שברזיל היא פייבוריטית מובילה לזכות במונדיאל? כמובן שהיא
מהנבחרת החזקות בעולם, אבל כדי לזכות במונדיאל כשאתה בא בסטטוס כמו של ברזיל, אתה
צריך להיות סוחף ומוחץ - כמו גרמניה ב-2014 או ספרד ב-2010. היה אפשר לראות במהלך
כל הטורניר שכל אחת מהנבחרות האלה קורצה מהחומר של פייבוריטית אמתית לזכייה, אני
לא יכול להגיד את אותו הדבר על ברזיל.
4) ברזיל שיחקו היום בסה"כ יותר טוב (בצורה מסוימת)
הגיעו ליותר מצבים, סיכנו יותר השער, מסרו יותר מסירות מפתח ובילו יותר זמן עם
הכדור בחלק ההתקפי. אבל לאורך כל המשחק (והטורניר) הברזילאים כשהם בהתקפה מנסים
לייצר מצבים ולהיכנס לרחבה בעזרת דרביל שזה אחלה, זו אחת מנקודות החוזק שלהם אבל,
צריך לדעת מתי דריבל לא מתאים ומה לגבי תוכנית ב'? להרים כדורים לגבריאל ז'סוס
ולהתלהב מיצירת מצבים אשר בלגיה ישנה בהגנה? על זה רוצה לבנות נבחרת כמו ברזיל?
ולמרות כל המשחק של השחקנים הברזילאים עם הכדור - הבלגים השלימו יותר דריבלים. וניסו
לעשות יותר דריבלים בסה"כ - לדבר הזה קוראים תכלית ואין אותו לנבחרת ברזיל
הזו, לפחות לא ברמה מספקת.
5) ניימאר בילה היום 6.4% מכלל הזמן עם הכדור זה המון
לשחקן התקפה. זה יותר מכל שחקן בנבחרת הבלגית, ויותר מרוב שחקני ההתקפה ברוב
המשחקים, אולי אפילו הכי הרבה עד כה לשחקן התקפה מובהק (אבדוק בהמשך). ניימאר איבד
חמישה כדורים (הכי הרבה, כל נבחרת ברזיל בלעדיו איבדה 6). ניימאר אמנם יצר שבעה
מצבים אך ברובם הגדול הסבירות להבקיע שער הייתה נמוכה (מהתרשמות סובייקטיבית).
דוגלאס קוסטה שעלה מהספסל במחצית השנייה השלים את אותה כמות דריבלים כמו של
ניימאר, זה לא באמת חשוב ככה כשמשווים בין שני שחקנים, אבל זה חשוב כשמדובר על
שחקן שמחזיק כל כך הרבה בכדור.
6) ניימאר נגד הזאר – המוציאים לפועל של
שתי הנבחרות, שני שחקני וורלד קלאס שמשחקים בעמדת הקיצוני השמאלי וניחנים ביכולת
כדרור מהמשובחות בעולם. ניימאר אמנם כובש ויוצר באופן ישיר בטורניר הזה יותר, אבל הזאר מבין שלמרות היותו כוכב, הוא חלק
במכונה המשומנת שנקראת בלגיה ועל מנת שהוא יצליח ובלגיה תצליח הוא לוקח צעד אחורה
ועושה הרבה עבודה גם בלי כדור ובלי לכדרר ולעבור שחקנים או לחפש את השער – הזאר מראה
בגרות והבנה ואפשר לראות את זה במפת החום מתחת לסעיף הזה – ניימאר נגע יותר בכדור
ובאופן פעיל יותר (כמעט פי שתיים יותר זמן
עם הכדור) אבל הזאר קיבל את הכדור בצורה זו או אחרת והיה אתו כמעט בכל מקום במגרש.
 |
| מפות חום הזאר נגד ניימאר |
7) פרננדיניו – משחק חלש של השחקן המאוד
אנדרייטד של מנצ'סטר סיטי שעושה הכל, הוא כל כך עושה הכל והיום היה צריך לחפות על
משחקו האנמי יחסית שלפילפה קוטיניו ו"אי משחקו" של פאוליניו ובכך הקשר
עלה הרבה להתקפה, היה המון עם הכדור ובגילו המתקדם קשה לעשות עבודה של כמה שחקנים
ביחד וכמה עמדות ביחד נגד יריבה משובחת כמו בלגיה – שידעה לנצל את זה פעם אחר פעם במתפרצות
שלה, תודה לא... סליחה למרסלו ומירנדה.
 |
| גם ה"פושע" וגם הקורבן |
8) 27-9 – זה הוא יחס הבעיטות לטובת ברזיל,
אך כמה שהנתון הזה משקר – 11 בעיטות של הסמבה נחסמו, חלקן הגדול, גם מתוך אלה שהיו
למסגרת היו בסיטואציות וזוויות שלהוציא מהן גול היה בגדר נס ויש חובה לציין משחקת
התעלות של טיבו קורטואה שהזכיר את השוער של אלופת אנגליה תחת קונטה ומוריניו ולא
את השוער שעסוק בעיקר בלחכות ולראות מה אדן הזאר יעשה ולפי כך לפעול בעצמו.
9) בהסתכלות כללים על הנתונים הסטטיסטים של
המשחק נראה שברזיל הייתה יותר טובה במאקרו, ובלגיה במיקרו (בלקיחת מקרים ספציפיים
בעלי חשיבות רבה יותר) אך האמת היא שאת רוב העבודה המוצלחת שלה (במשחק המאוד לא
מוצלח שלה) בלגיה עשתה בעבודה של תנועה נכונה, יציאות להתקפה, מיקום וחיפוש אחר
מסירות עומק.
10) הסתגלות תוך כדי משחק זו מעלה עצומה
ולא מוערכת מספיק של בלגיה, ראינו את זה נגד יפן וראינו את זה גם היום – הבלגים ראו
שהם משחקים לא טוב, הם ראו שהברזילאים מסכנים את השער שלהם אבל בסה"כ הם לא
כל כך יודעים מה לעשות עם הכדור והם גם ראו שהם מתקשים לפרוץ את ההגנה הברזילאית
שהייתה לחוליה החזקה במשחק היום – לכן הם לא נכנסו יותר מדי לרחבה ולא חיפשו להיכנס
יותר מדי לרחבה הברזילאית, אין בזה שום צורך שאתה עוקץ במתפרצת שהיא ממש טורנאובר
מושלם של כדורסל עם כמה מסירות בודדות ומהירות ככה ששחקן לא צריך לרוץ לבד עם
הכדור ולשרוף את עצמו ולקוות שיש לו יותר דריבלים טוב (אמפבה המשפט האחרון בשבילך
ונבחרת צרפת) אלא אפשר להגיע למרחק מסוים ולהישאר בלי הגנה שתפריע (הגול של דה
בריינה כמשל).
 |
| על קצה הרחבה |
11) פאוליניו כבר הוכיח שהוא לא שחקן גרוע
כמו שחשבו שהוא בזמנו, גם לא בנבחרת ברזיל, השת"פ שלו עם קוטיניו נהדר והוא עושה
הרבה עבודה "אפורה". אבל צריך גם לעשות משהו כשלא הולך – כאשר לקוטיניו
לא הולך, ולקשר האחורי לא הולך אז גם לפאוליניו לא ילך, אז למה לא להשתמש בפרד?
קשר 50/50 מושלם לסיטואציה כזו? צ'יצ'ה הוכיח שעם כל כמה שהוא מרענן, הוא גם ראש
בקיר ובעוד קיר ובעוד קיר.
12) כך גם עם מקרה חסוס-פירמינו. השחקן של
ליברפול עשה הרבה יותר פעולות משמעותיות וחיוביות מהחלוץ של מנצ'סטר סיטי שהוא
סימפטום מרכזי לאשליה שנוצרה לפני המונדיאל שברזיל היא נבחרת דורסת. זה נכון רק
כשהיא מצליחה להנות מעצמה, אבל במונדיאל מי ייתן לניימאר ליהנות (אלא אם הוא מקבל
הנאה מנפילות, זה אפילו לא שווה סעיף הסיפור הזה).
13) רוברטו מרטינז עומד במבחן גדול במשחק
מול צרפת מבחינת השחקנים שאותם הוא יבחר. מול קאנטה ופוגבה שחקן כמו ויטסל שמראה
יכולת פושרת לא אמור לפתוח גם אם המאמן מאמין בו כאשר יש לו על הספסל מאסטרו
כדוגמת מוסא דמבלה. ואם דמבלה לא בא למרטינז טוב בעין, הוא יכול וצריך לשקול את
אופציית דנדוקר הקשר האחורי החסון של אנדרלכט שיכול לשחרר את פלאייני להיות
פלאייני – להציק, לרוץ, לרדוף ממש "להתבריין" על אנגולו קאנטה ובכל
לשחרר את קווין דה ברוינה להיות הקוסם הבלגי שהוא – אך זה יקרה אם הוא יהיה משוחרר
לפחות במידה מה משלשלותיו של המאג – אנגולו קאנטה.
 |
| רוברטו מרטינז צריך לקחת אותו בחשבון |
14) רומאלו לוקאקו גבירותיי ורבותיי, כמה השחקן הזה גדל בתור אישיות כדורגל על המגרש. לא רוצה להכביד במילים יותר ממה שכבר עשיתי, פשוט רוצה לפרגן ולציין שכיף לראות חלוץ חוד כל כך חכם ולא אנוכי בנבחרת כל כך פורייה.
