הפלופים הנסתרים - סיפורם של השחקנים שלא זכרנו שבכלל "משחקים" בפרמיירליג 18/19

זאת עונה שלישית שאני כותב בה את "הפלופים הנסתרים". כבר ניתן לראות שינויים ומגמות. הפעם, היה קשה יותר לבחור את מי לכלול בכתבה משום שלא היו הרבה פלופים נסתרים וגם רוב אלה שהיו, לא עומדים ברף הגבוה (נמוך) שהציבו שחקנים מהשנתיים הקודמות. אז במידה והדבר עדיין לא ברור – הכתבה סוקרת את השחקנים שהכישלון שלהם טמון בכך שאנו אפילו לא זוכרים שהם בפרמיירליג והם בעלי הופעות ומשחקים מועטים מסיבות אי אלו ואחרות.

פבירסיו – פולהאם

השוער הספרדי שהגיע מבשקיטאש תמורת כשש מיליון יורו. ערך בסה"כ שתי הופעות בליגה, ישב 17 פעמים על הספסל וספג חמישה שערים. זה אולי השם שירים הכי הרבה גבות על היכללותו בכתבה. מדובר בשוער, עמדה שלא עושים בה רוטציה ובמקרה של פולהאם לפברי תחרות לא רק עם סרחיו ריקו שפתח ברוב המשחקים במהלך העונה והוא מושאל מסביליה, אלא גם מרכוס בטינלי שהיה השוער שעלה עם פולהאם לפרמיירליג. מה גם שאנו רואים את קבוצות הפרמיירליג מחזיקות על הספסל או אפילו ביציע שוערים איכותיים במיוחד. בין אם אנגוס גאן בסאות'האמפטון, דני וורד בלסטר או ג'ו הארט בברנלי שיושבים על הספסל ובין שוערים איכותיים שלא זוכים אפילו להיכלל בסגל בניהם – אלדין יקופוביץ' בלסטר, פרייזר פורסטר בסאות'האמפטון או רוב אליוט בניוקאסל.  

אז למה פברי בכל זאת נמצא בכתבה? כמה סיבות - פברי הגיע להיות שוער ראשון. ניתן להתווכח על העניין משום שבקיץ (כאמור) הגיע גם שוערה של סביליה סרחיו ריקו, אך יש נקודות אשר מאששות את הכוונה לתת את אפודת השוער לשוער שהגיע מטורקיה. ראשית, יותר מסביר, להניח שמרכוס בטינלי לא היה בתכניות של יוקאנוביץ' והמועדון כשוער הפותח. רוב הקבוצות אשר עולות מהצ'מפיונשיפ לא שומרות חסד לשוער שעשה זאת איתן ומביאות שוער בכיר יותר (וניל את'רידג' בקרדיף הוא מיעוט ויוצא דופן). פברי הגיע לפני ריקו. האחרון הגיע בהשאלה כאשר על פברי כאמור שולם כסף. לא ברור מה הסיבה שהביאה להשאלת ריקו. אפשרות שלא הייתה קודם לכן? דחיקת בטינלי מחוץ לסגל מסיבות מקצועיות? או אולי אפילו חוסר התרצות מפברי באימונים ובהכנות (למרות שהגיעו בסה"כ בשבועיים הפרש).

סביר להניח שעדיין לא השתכנעתם בדבר הטענה לגבי זהות השוער הראשון. בכל זאת ריקו הגיע מקבוצת צמרת בספרד. אך לעומת ריקו שערך 24 הופעות בהן ספג 36 שערים בקבוצה חזקה כמו סביליה (בניהן חמישיות מאייבאר, בטיס ושתי המדרידיות כמו גם רביעייה מולנסיה). פברי שיחק את כל 34 המשחקים של בשיקטאש בליגה והוציא את הכדור מהשער רק 30 פעמים, הכי מעט בליגה הטורקית בעונת 17-18. אבל יותר מהכל. בעונה בה בפולהאם עוברים שלושה מאמנים, היא הקבוצה בעלת ההגנה החלשה ביותר (ספגה 81 שערים) ועד חודש אפריל, כאשר היה ברור שהקבוצה תרד, שמרה על שער נקי פעמיים בלבד. אין דרך אחרת לקרוא לשוער במעמד של פברי שערך אך ורק שתי הופעות.

פברי סופג מזאהה בהפסד 2-0 לקריסטל פאלאס

בן גיבסון ומאתיי וידרה – ברנלי

בעונת 17-18 ברנלי הפתיעה את כל הליגה וסיימה במקום השביעי. הקבוצה האפרורית של שון דייץ' הייתה בעלת ההגנה השישית הכי חזקה (39 שערי חובה) וההתקפה השישית הכי חלשה (36 שערי זכות) וזאת למרות שאת הרוב הגדול של העונה העבירה ללא השוער המצטיין, טום היתון שגמר את העונה מוקדם בגלל פציעה והגנה שכללה בסה"כ שבעה שחקנים על ארבע עמדות עם פיל ברדסלי וסטיבן וורד אשר עברו את גיל 30. זאת לעומת "שדרוג" ההתקפה עם שחקנים כמו אארון לנון, ג'ורג' קווין אנקודו, נאקי וולס והחלוץ הראשי כריס ווד שהיה למלך השערים עם עשרה שערים בלבד. וולס לא כבש ולו שער אחד והחלוצים שכבר היו בקבוצה - סם ווקס ואשלי ברנס חלקו בניהם כ-3000 דק' משחק ו-12 שערים. בברנלי עשו חושבים והסיקו מסקנות.

גיבסון, את המדים האלה של ברנלי הוא הכיר טוב

בן גיבסון הגיע ממידלסבורו איתה שיחק בפרמיירליג בעונת 16/17 כאשר הוא משחק את כל הדקות בקבוצה שירדה מהמקום ה-19 וזאת למרות שהיו עשר קבוצות שספגו יותר שערים מבורו (וגיבסון הוא אחד הגורמים המרכזיים לכך). גם בצ'מפיונשיפ בעונה שעברה, הוא המשיך להרשים ולא להחמיץ דקות (כמעט) עם 47/48 הופעות. נעדר רק ממשחק אחד בגלל צבירת צהובים. בין לבין גם זומן כמה פעמים לנבחרת אנגליה הבוגרת. מכאן לא קשה להבין למה דרכו בחזרה לפרמיירליג הייתה סלולה. הקבוצה הייתה צריכה בלם נוסף לאחר הנס ההגנתי שקרה בעונה שעברה. מה בפועל? הופעה אחת בלבד, 63 דק', שער אך יותר מהכל חלק מרכזי בתבוסה 5-1 לאברטון עם חמישה שחקנים בהגנה, ניסוי טקטי אותו ערך דייץ' וכמובן שלא חזר אליו.

מאתיי וידרה הגיע מדרבי לניסיון נוסף (נואש משהו) בפרמיירליג. הצ'כי שבעונתו הראשונה באנגליה במדי ווטפורד בצ'מפיונשיפ הרשית 22 פעמים צד את עיני קבוצות הפרמיירליג והושאל לווסט ברומיץ' בה כבש שלושה שערים ב-23 הופעות. חזר לווטפורד, חזר להבקיע – 16 שערים בעונת 14/15 ועלייה לפרמיירליג. בליגה הבכירה? שלוש ישיבות על הספסל ומעבר בהשאלה לרדינג מהצ'פיונשיפ בדד-ליין דיי בקיץ. שלושה שערים בלבד והפעם בצ'מפיונשיפ ב-31 הופעות. בעונת 16/17 עשה את הקאמבק הקצרצר לפרמיירליג ושיחק שתי דק' במדי ווטפורד ובימים האחרונים של אוגוסט נמכר לדרבי. הצ'כי המשיך להציג יכולת חלשה – חמישה שערים ב-33 הופעות (20 בהרכב) אך בעונת 17/18 וידרה חזר לעצמו עם 21 שערים ב-42 הופעות (35 בהרכב) מה שהביא אותו פעם נוספת, להיות שם מבוקש בפרמיירליג.

אז ברנלי שילמה על התענוג בתקווה שיעזור לקבוצה לבצע את המטרה הבסיסית של משחק הכדורגל – הבקעת שערים. מה קרה בפועל? 13 הופעות אך 311 דק' בלבד ושער בודד. ברנלי אמנם הבקיעה יותר שערים כאשר סיימה עם 45 שערי זכות (תשע יותר מעונה שעברה) אך המיקום היה פחות טוב בלשון המעטה. ברנלי סיימה את העונה קרוב לתחתית במקום ה-15. ההגנה? נס חד פעמי. 68 שערים ספגה הקבוצה העונה המאזן החמישי ברעתו.

מאתיי וידרה מהלטט בחזרה לצ'מפיונשיפ?

סאגלר סוינקו – לסטר

למרות שעל הקווים של השועלים עמד ברוב עונת 17/18 המאמן קלוד פואל שידוע כמאמן הגנתי ולמרות הצטרפות הבלם האנגלי הארי מגוואייר שלא החמיץ דקה בליגה (ובדיעבד היה לאחד העוגנים בנבחרת האנגלית שהגיעה בקיץ לחצי גמר המונדיאל) לסטר ספגה 60 שערים, המאזן החמישי הגרוע ביותר. יוהאן בנלועיין ערך הופעה אחת בלבד ולא היה בתכניות שוחרר לנוטינגהאם בינואר האחרון. אלכסנדר דרגוביץ' (שנכלל ברשימת הפלופים של שנה שעברה) חזר מההשאלה הכושלת בלסטר ללברקוזן. והקבוצה נשארה עם שני בלמים – הארי מגוואייר המצטיין והמוביל וווס מורגן הקפטן, זוכה האליפות ההיסטורית (כאשר הוא לא מחמיץ דקה) שחגג בינואר האחרון 35.

כמובן שבקיץ הגיעו חיזוקים לשלל עמדות על המגרש בכלל ולמרכז ההגנה בפרט. ג'וני אוואנס בדיוק ירד ליגה עם ווסט ברומיץ' אלביון והוא לא היה צריך לחפש הרבה זמן איך לחזור לליגה הבכירה. סעיף השחרור הנמוך שלו כמו איכותו וניסיונו הרב הביאו אותו להיות לרכש הראשון בקיץ האחרון. אך בליגה כמו הפרמיירליג שלושה בלמים לא אמורים להספיק לקבוצה שרוצה לפחות להתברג במרכז הטבלה. במיוחד כאשר שניים עברו את ה-30. לכן בתחילת חודש אוגוסט הגיע הבלם הטורקי הצעיר המבוקש סאגלר סוינקו תמורת סכום שיא לבלם בלסטר של כ-21 מיליון יורו מפרייבורג הגרמנית.

הוא הגיע עם פציעה ואת העונה לצדו של הארי מגוואייר פתחו ג'וני אוואנס ווס מורגן לסירוגין. למרות שהפציעה השביתה אותו בסה"כ מעט יותר משבועיים (בפועל כשהוא שחקן לסטר) את הופעת הבכורה שלו הוא ערך אך ורק בחודש אוקטובר בתיקו אחת עם ווסטהאם. מאותו משחק הוא שיחק בסה"כ חמישה משחקים נוספים כאשר הוא משלים שתי הופעות רצופות פעם אחת בלבד לאחר שהחליף את ג'וני אוואנס בתחילת דצמבר ובמשחק הבא פתח יחד עם ווס מורגן משום שגם הארי מגוואייר היה פצוע. סה"כ שיחק 371 דק', פתח ארבע פעמים וישב על הספסל 11 פעמים בלבד.

סוינקו, יקר אבל לא על חשבון ג'וני אוואנס

אדאמה דיאקבי – האדרספילד

בעונה שעברה, כאשר האדרספילד עלתה לראשונה לפרמיירליג היא הצליחה להינצל מירידה בעיקר בעזרת הגנה כי התקפה לא הייתה לה. הקבוצה הבקיעה הכי מעט בליגה (יחד עם סוונסי, 28). מלך השערים של הקבוצה היה סטיב מוני עם שבעה שערים בלבד, לורן דייפוטרה היה סגנו עם ששה, אליאס קאצ'ונגה וג'ו לולי כבשו שער אחד בלבד כל אחד וקולין קוואנר לא הבקיע ולו שער אחד – כל השחקנים הנ"ל חלוצים.

בחזרה לזמננו – האדרספילד הייתה היורדת הראשונה העונה. היא צברה בסה"כ 16 נק' והייתה בעלת ההגנה השנייה הכי חלשה (76 שערי חובה). מה לגבי שערי זכות וחלוצים? בקיץ הקבוצה הנחיתה שני חלוצים – אייסק אמבנזה בהשאלה ממונפלייה ואדאמה דיאקבי שעליו הקבוצה שילמה כעשר מיליון יורו למונאקו. שני החלוצים צעירים (23, 22 בהתאמה) וסביר להניח שהייתה ציפייה שיובילו את הקבוצה ויעזרו לחלוצים האחרים?

האחרים מה איתם? סטיב מוני כבש שני שערים, קצ'ונגה ודייפוטרה ללא שער. מלך השערים של הקבוצה הוא בכלל חלוץ אחר שעוד לא הוזכר – קרלן אהריין גרנט שהגיע בינואר מצ'רלטון מהליג ואן וכבש ארבעה שערים. ודיאקבי מה שלומו? הקבוצה הזו, האדרספילד הייתה כה מיותרת בעיני אוהדים רבים שאין יותר מדי מה להרחיב. הצרפתי הצעיר ערך 12 הופעות בלבד, 551 דק' ולא כבש אף שער.

דיאקבי, אולי יצליח יותר בצ'מפיונשיפ

לוקאס פרז – ווסטהאם

בעונת 17/18 הושאל מארסנל לקבוצה ממנה נרכש במקור דפורטיבו לה קורוניה הוא כבש שמונה שערים ב-35 הופעות. נתונים הרבה יותר מרשימים מהנתונים שהיו לו בארסנל אך די רחוקים מהנתונים שבגללם ארסנל שילמה ללה קורוניה 20 מיליון יורו. בקיץ האחרון הגיע ווסטהאם ורכשה את החלוץ מארסנל תמורת כחמש מיליון יורו כחלק מהפרויקט השאפתני שנעשה בקבוצה.

למרות שהגיע מארסנל (יחד עם ווילשר) הוא ממש לא היה השם הגדול שהגיע לווסטהאם בקיץ. פיליפה אנדרסון ואנדריי ירמולנקו היו שני השמות הגדולים שהגיעו להתקפת הפטישים והיו אמורים להוביל את הקבוצה יחד עם מארק נובל, מנואל לאנזיני ומרקו ארנאטובויץ'. אך תכניות לחוד ומציאות לחוד. לאניזני נפצע לפני המונדיאל וחזר רק לקראת סוף העונה, ירמולנקו נפצע באוקטובר ונעדר מאז. ארנאוטוביץ' חווה 8 פציעות שונות קצרות טווח, גם צ'יצאריטו נעדר כמה פעמים ובאופן כללי לא היה נראה שפלגריני מחבב אותו. אנדי קארול... אין מה להרחיב.

ווסטהאם, למרות פתיחה קשה ועוד המון פציעות של שחקנים רבים בדרך (מקום שלישי בהכי הרבה פציעות בימים ששחקנים נעדרו בליגה). הקבוצה הצליחה לסיים במקום העשירי. אך למרות כל הפציעות ולמרות שפרז יכול לשחק בכמה עמדות בהתקפה החלוץ הספרדי ערך בסה"כ 15 הופעות, 468 דק' בהן כבש שלושה שערים.

פרז, לא הצלחה מסחררת באנגליה

ראויים לאזכור

מארק נבארו – ווטפורד: המגן/בלם הגיע בקיץ מאספניול תמורת גרושים. כנראה שבמועדון חשבו שהם מצאו עוד קיקו פמיניה. אבל קשה לדעת אם השחקן עורך רק שתי הופעות (84 דק').

דומיניק סולאנקה – בורנמות': החלוץ שלא שיחק דקה בליברפול העונה עבר לדרום אנגליה תמורת 21 מיליון יורו בינואר. ערך 10 הופעות, 341 דק' וללא שערים.

מוחמד אלייאנוסי – סאות'המפטון: הקדושים שילמו 16 מיליון פאונד על הוינגר שערך בסה"כ 16 הופעות, 790 דק' ולא כבש שערים.

איסק אמבנזה – האדרספילד: השם שלו כבר עלה בקטע על דיאקבי. השער היחיד של החלוץ נכבש נגד מנצ'סטר יונייטד במחזור הלפני אחרון בתיקו אחת. יש לו 22 הופעות אבל רק 981 דק'.

אלירזה ג'אהחנבאש – ברייטון: הקיצוני האיראני הגיע בקול תרועה לברייטון ששילמה עליו כ-20 מיליון פאונד. מלך השערים בהולנד בעונה שעברה (21 שערים) לא כבש בפרמיירליג ב-19 הופעות ו-1022 דק'.

דייגו ריקו – בורנמות': המגן שהקבוצה כבר הספיקה למצוא לו מחליף לאחר שהסתיימה העונה בדמותו של לויד קלי מבריסטול. עלה 12 מיליון פאונד לדובדבנים אבל ערך רק 12 הופעות, 607 דק'.

ג'ק ווילשר – ווסטהאם: קשה לכלול אותו וקשה שלא לכלול אותו. אמן הפציעות שעזב את ארסנל לאחר עשור בקבוצה בילה את רוב העונה על מיטות הטיפולים פעם נוספת. 8 הופעות, 389 דק'.

מה קרה לשחקנים שהיו בכתבה שנה שעברה?

דייבי קלאסן עבר בקיץ לורדר ברמן תמורת כמחצית מהסכום שבו נרכש מאייאקס על ידי אברטון שנה לפני כן. הוא ערך 33 הופעות, 2823 דק' כבש חמישה שערים בישל ארבעה והיה שחקן מרכזי בעונה מוצלחת של הקבוצה הצפונית בעלת האמצעים הצנועים שסיימה במקום השמיני בבונדסליגה.

יאן בדנרק עבר שינוי משמעותי ולאחר שלא נספר בשנה שעברה, העונה הפך לאחד מהבלמים החשובים של סאות'האמפטון. 25 הופעות, 2151 דק'.

חסה רודריגז שהתקופה שלו באנגליה הייתה קשה לא רק על המגרש והשאלתו בסטוק הופסקה עוד לפני שהעונה הסתיימה חזר לספרד בהשאלה נוספת מפסז'. הפעם לבטיס. אך לא היווה שחקן משמעותי בקבוצה הדינמית של קיקו סייטן. 14 הופעות, 781 דק' ושני שערים.

החברה של קריסטל פאלאס: יאירו רידוולד הצליח להגיע לשפל גדול יותר כאשר לא שיחק ולו דקה אחת במהלך העונה במדי פאלאס וישב על הספסל 17 פעמים בלבד. אלכסנדר סורלות' ערך 12 הופעות אך 173 דק' בלבד וללא שערים בחצי העונה הראשונה. בינואר הושאל לגנט הבלגית. 19 הופעות, 1562 דק' וארבעה שערים. יארוסלב יאך שזכה בעונה שעברה לשבת על הספסל של פאלאס פעם אחת בלבד הושאל בקיץ לריזספור הטורקית וערך בה 5 הופעות, 354 דק'. בפברואר הושאל לשריף טירספול ממולדובה. 7 הופעות 630 דק'. ארדל ראקיפ חזר בפברואר האחרון למאלמו לאחר שלא שיחק דקה בעונה שעברה בקריסטל פאלאס אליה היה מושאל מבנפיקה בה גם לא שיחק דקה. 7 הופעות, 183 לקשר במועדון בו גדל.